אתם בטח כבר יודעים על תנאי הניצול בהם נתפרים כמעט כל הבגדים שאנחנו קונים… אבל באמת, פעם הבאה שאתם בקניון תחשבו שניה מאיפה הבגד הזול הזה מגיע, אם אתם באמת צריכים אותו, אל תשכחו שהוא התחיל את דרכו מעבודה מאומצת שכנראה שבקושי שילמו בעדה.
במסגרת קורס ׳פוליטיקה ביקורתית׳ בתואר השני שלי חקרתי את מושג הניצול הקפיטליסטי לפי קרל מרקס. ניצול של פועלים מתייחס בעיקר לניכוס כלל התוצרים שייצרו במשך שעות העבודה שלהם ע״י בעלי ההון. הפועלים מרוויחים שכר בסיס המאפשר את מחייתם וכוח עבודתם, את הסכום הזה מחליפים במעט שעות עבודה, מה שמשאיר את שאר שעות עבודתם כחופשיות לניכוס ולניצול. מכירת הסחורות שייצרו מזכה את בעלי ההון ברווח מאחר ורובו לא עלה להם בכלום, ערכן של הסחורות תמיד יהיה גבוה יותר מערכם של הפועלים. נשמע רחוק בזמן ובמקום… הבעיה שגם היום באופן די בולט מתרחש אותו הניצול בתעשיית האופנה המהירה, במערב מנצלים מאות אלפי פועלים במדינות מזרח שכל מה שיש להם להציע זה כוח את עבודתם.
לפי הניתוח שלי, ההבדל היחיד בניצול של ימינו- הוא הכוח הצרכני שלנו, צרכני המערב חולי הטרנדים שרעבים לעוד גופיה ב20 שקלים, לעוד ג׳ינס במבצע, לעוד חולצה שנשכח ממנה… קל להאשים את התאגידים, את בעלי המפעלים, אבל מה איתנו? לנו אין שום חלק בזה? לא חייבים כל חולצה שראינו על משפיענית באינסטגרם. באמת שלא.
עבודת הסמיניריון נכתבה במסגרת קורס פוליטיקה ביקורתית, מרצה ד״ר אילנה ארבל
תואר שני בפילוסופיה, מדע ותרבות דיגיטלית, מכון כהן, אוניברסיטת תל אביב
(בתמונה אני נמצאת בחנות monki בוינה, 2019)
Comments